פסק-דין בתיק ב"ל 1018-07-09

תביעת התובעת הוגשה עקב החלטת הנתבע שלא להעניק לה הענקה מטעמי צדק של גמלת הנכות לה היה זכאי, לגרסתה, בעלה המנוח.

בטרם נפרט את עובדות המקרה ונכנס לעובי התיק, עלינו לבדוק בשלב הראשוני, האם לתובעת בכלל קיימת זכות להגיש בקשה להענקה מטעמי צדק, לקבל את גמלת הנכות של בעלה המנוח - שכן במידה ולא קיימת לה זכות כאמור, הרי שכל תביעתה מתייתרת.

במידה ונסבור כי על פי החוק - זכאית התובעת כי הנתבע ישלם לה את גמלת בעלה המנוח, אזי עלינו להכריע האם פעלה הועדה להענקה מטעמי צדק כדין בעת שדחתה את בקשת התובעת לקבל את גמלת הנכות של בעלה המנוח ובמידה ונסבור כי הוועדה טעתה בעת החלטתה - אזי עלינו להשיב את עניינה של התובעת לוועדה.

העובדות הדרושות לשלב הראשון של הכרעתנו - האם לתובעת קיימת זכות לקבל את גמלת הנכות של בעלה המנוח.

1.     התובעת היא אלמנתו של מר אניס עוויד (להלן: "המנוח").

2.     למנוח היה חוב למל"ל שנבע מאי תשלום דמי ביטוח בתקופה שבין 15.7.1995 ועד 15.10.2007.

3.     המנוח פנה למל"ל ב-23.3.2006 בבקשה להסדיר את החוב, כאשר הסדרת החוב בוצעה סופית רק ביום 22.2.2008 - היום שבו שהמנוח חתם על הסדר תשלומים - לאחר שהמל"ל נעתר לבקשתו והפחית ריביות וקנסות מהחוב וכן פרש את החוב ל-72 תשלומים.

4.     המנוח חלה במחלת סרטן שאובחנה בחודש יולי 2007.

5.     המשיב הכיר בנכותו של המנוח כתוצאה ממחלתו וקבע לו דרגת אי כושר בשיעור 75% החל מ-15.7.2007 אשר מזכה בקצבת נכות מלאה בשיעור 100% החל מחודש 13.10.2007.

עם זאת, קצבת הנכות נשללה מהמנוח עד למועד שבו הוא חתם על הסדר תשלומים. מאחר והמנוח חתם על הסדר תשלומים בפברואר 2008, הוא החל לקבל קצבת נכות רק בחודש זה.

6.     המנוח נפטר ב-25.3.2008.

7.     סיכום ביניים - על אף שנקבעה למנוח זכאות לקצבת נכות כללית החל מ-15.7.2007, המנוח, בטרם נפטר, קיבל בפועל את הקצבה במשך חודש אחד בלבד, שכן הקצבה נשללה ממנו עד אשר הוא חתם על הסדר התשלומים. המנוח נפטר בתאריך 25.3.2008, סמוך לחתימתו על הסדר התשלומים.

8.     במסגרת תביעתה, מבקשת התובעת כי תשולם לה גמלת הנכות לה היה זכאי בעלה המנוח בתקופה מאוקטובר 2007 ועד פברואר 2008 (תקופה שבה המנוח היה זכאי לקצבת נכות אשר לא שולמה לו עקב אי הסדרת החוב) וזאת בטענה, כי אי הסדרת החוב בתקופה הזאת נבעה ממחדליםשל הנתבע ולא באשמתו של בעלה המנוח.

9.     המחלוקת הראשונה העומדת בפנינו הינה - האם התובעת בכלל זכאית על פי הוראות החוק כי תשולם לה הגמלה שהיתה מיועדת לבעלה.

10.            לגרסת התובעת בסיכומיה - אין המדובר בתביעה לנכות כללית המוגשת לאחר מותו של המנוח - אלא מדובר במנוח אשר נקבעה לו זכאות לקצבת נכות עקב מצבו הרפואי אך הקצבה נשללה ממנו בשל חוב בדמי ביטוח אשר הסדרתו התעכבה בשל טיפול רשלני מטעם הנתבע. המנוח היה זכאי לקצבה בעודו בחיים.

11.            חוק הביטוח הלאומי מסתכל על המבוטח ובת זוגו כתא משפטי אחד, ועל כן, לא ניתן לנתק את זכותה של בת הזוג להגיש בקשה מטעמי צדק במקום בעלה.

12.            יש לפרש את סעיף 387 לחוק הביטוח לאומי בפרשנות מורחבת.

13.            בפסקי דין רבים, במקרים בהם מבוטחים שהגישו תביעות נכות לבית הדין ונפטרו בטרם תביעותיהם נידונו או ניתן פסק דין, התלויים נכנסו בנעלי התובעים שנפטרו. ב"כ התובע מפנה לפסקי דין שונים התומכים לגרסתו בטענתו זו.

14.            לגרסת הנתבע בסיכומיו - תחילה נציין, כי בדיון שהתקיים ביום 14.2.2012, כאשר נשאל ב"כ הנתבע האם שאירים יכולים להגיש בקשה למענק מטעמי צדק, הוא ענה כי הוא לא רואה מניעה לכך. עם זאת, בהמשך, שינה הנתבע את גישתו זו וטען כי לתובעת, בהיותה שאירה, אין זכות להגיש בקשה למענק מטעמי צדק.